On Amazon
««««««««««
««««««««««
אנשים ישכחו מה אמרת,
אנשים ישכחו מה עשית,
אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש
מאיה אנג‘לו
««««««««««
"תרגום, כמוהו כאישה יפה, אם הוא מושך, על פי רוב אין הוא נאמן."
רוי קמפבל
Who says Hebrew is easy?
ME?
מי
is Who
הוא
is He
היא
is She
And to call her
you say
BOY!
««««««««««
"ההומור הוא האיכות הספרותית הראשונה הנכחדת בתרגום."
ורג'יניה וולף
««««««««««
"תרגום איננו תרגום, אלא אם כן יעניק לך את המוזיקה של השיר יחד עם המילים שלו."
ג'ון מ. 'סינג
««««««««««
"הו, לוליטה שלי, אין לי אלא לשחק במילים."
ולדימיר נבוקוב
2018 פסח - lingoLee
עלון אלקטרוני - lingoLee
אוגוסט 2011
אולי יש אמת בסיפור מגדל בבל?
כלומר, אולי פעם כולנו דיברנו שפה אחת משותפת?
הנה שתי דוגמאות שמצביעות על המשותף והשונה בין שפות.
חיוך הוא חיוך הוא חיוך — האמנם?
הנה, בדוגמה הראשונה, מדובר ב”שפת האינטרנט,“ אם יורשה לי לשאול את המושג מכותרת המשנה של רוביק רוזנטל בזירה הלשונית. המשותףלשפותהוא השימוש בסימני פיסוק (שעל המקלדת) להבעת ”תקצירי רגשות“ כשמתקשרים באינטרנט, ואילו השונה נובע מ”הבדלים טכנולוגיים מקומיים. במדינות מסוימות התפתחו גרסאות מקומיות שונות לרגשונים (סמיילים), בשל הבדלים בנגישות הסימנים במקלדות. בארצות סקנדינביה ובישראל חיוך מסומן כך =) או כך =], מפני שסימנים אלו סמוכים במקלדת וקלים יותר להקלדה. “
באנגלית נהוג להשתמש בנקודותיים לייצירת חיוך 🙂 ובנקודה-פסיק לקריצה 😉 .
עוד יותר מעניינים, לדעתי, הם ההבדלים הנובעים מהתצורה הגרפית של השפה. לפי רוזנטל, ”ציר ההבדל המרכזי והמשמעותי יותר בשימוש ברגשונים כשפת גוף ברשת עובר דווקא בין תרבות המערב לתרבות המזרח, ובייחוד זו של יפן ודרום קוריאה. רגשונים מערביים מצריכים מבט אנכי, והדגש בהם הוא על צורת הפה של הפרצופון, ואילו רגשונים במזרח נכתבים אופקית, והמרכיב ההבעתי המרכזי בהם הוא העיניים. (^_^) מייצג ביפנית חיוך, (;_;) או (T_T) עצב או בכי. (^_~) מייצג ביפנית קריצה, (o_O) הפתעה או הרמת גבה. “
אז, אולי אין שום דבר מפתיע בכך שאנחנו, כולנו, מחפשים דרכים להביע בכתב את מה שאנחנו מורגלים להביע בשפת הגוף.
ומה לגבי הדוגמה הבאה — מפתיע?
אתם יודעים שכאילו, גם בצרפתית יש "כאילו"?
מתוך הדוגמה השניה ניתן להסיק שהנטיה להכניס מספר בלתי מוגבל של ”כאילו“ לכל משפט היא, כאילו, כלל עולמית.
באנגלית, המילה המקבילה מבחינת התפקיד שלה היא LIKE, שאם אינני טועה, מקורה בדמות של ה VALLEY GIRL והשפה המיוחדת שמשוייכת לסטראוטיפ של אוכלוסיה זו, הנקראת VALSPEAK . על אופן הפצתה של שפה זו (בין השאר בהשפעת התכנית SATURDAY NIGHT LIVE ו FRANK ZAPPA ) ניתן ללמוד בקישור הנ“ל.
מנסיוני, קדם לכך הבטוי ya’ know , שאולי החל את דרכו כדרך להתייחס להווי משותף אך עד מהרה הפך למילוי שווה ערך ל ”כאילו“.
שמתי לב, לפחות באנגלית ובעברית, שכשמכניסים מילים שהם ”מילוי“, יש לבטא את הנאמר באינטונציה עולה, כאילו —והפעם אני מתכוונת במובן המילולי— שיש סימן שאלה בסוף המשפט.)
ובצרפתית, כך למדתי, המילה genre משמשת לאותה מטרה בדיוק.
"For the past few decades, French speakers have been using genre ("sort, kind, type") as an approximative discourse particle similar to English like.
Je suis genre rarement enervé.
"I'm like rarely upset"
אז מה כל זה אומר עלינו, בני אנוש המתקשרים באמצעות שפה? אולי בנשמת כל אחד ואחת מאיתנו מסתתרת לה VALLEY GIRL ?
אז זהו—שלא! בפוסט מוקדם יותר, באותו בלוג, מצוטט מאמר
מכתב העת AMERICAN SPEECH שמצא שהשימוש במילות מילוי (באנגלית) הינו הרגל שמאפיין יותר גברים מנשים.
וליתר בטחון, למי מכם שמסרב (אבל לא מסרבת) להאמין, מצורף גרף, הוכחה חותכת, לכל הדעות.
כך או כך, אולי המשימה הזאת של התבטאות במילים פשוט קשה וכבדה לנו–לכולנו, לנשים וגברים, בני ובנות אנוש? באותה מידה, יתכן שמדובר בסה“כ בדרך קיצור, מילה שעוזרת לנו לגשר על הפער בין מהירות המחשבות ומהירות הלשון.
דרך אגב, כשצריך מילת ”מילוי“ באנגלית ולא רוצים להשמע כמו VALLEY GIRL, אפשר להשתמש ב ”UM….“ שהוא הצליל המקובל באנגלית בשעת היסוס או מחשבה.
עלון אלקטרוני – – lingoLee
שוב בענייני תרגום מקוון
לאחרונה בדקתי פרסומת של בבילון שנפתחה לי תוך כדי גלישה, לאתר שמאפשר תרגום מקוון בזמן אמת. בהתחלה התרשמתי מאד מהיכולת לזהות זמנים שונים ומהתיקון העצמי של התרגום תוך כדי העלאת המשפט. אבל מסתבר, שיש עוד מה לשפר, כפי שגיליתי כאשר הדפסתי שאלות.
כמו כל הדברים בחיים, גם תרגום מקוון הוא טוב כאשר משתמשים בו באופן שקול ומתוך מודעות ליתרונותיו וחסרונותיו.
————————
מתחבטים עם האנגלית?
למה בכלל לשלם עבור שירותי שפה באנגלית?
לעיתים מתלבטים אם לכתוב לבד באנגלית, או אולי לכתוב לבד ואחר כך למסור את הטקסט לעריכה? בכלל, לא עדיף לכתוב את הרעיון בעברית ולמסור את הטקסט לתרגום? למאמר השלם
מפת מסמך—כלי יעיל שהוזנח!
בעבודתי עם כותבי מאמרים ועבודות דוקטורת, אני מגלה שלא מספיק אנשים נעזרים בכלי השימושי הזה של תוכנת WORD , הלא הוא "מפת מסמך".
יעילות הכלי בא לידי ביטוי רק אם משתמשים ב "סגנונות" (תחת "עיצוב"), כלומר, עיצוב הכותרות וכותרות המשנה שבתוך המאמר או העבודה.
הגישה ל"מפת המסמך" היא דרך ה "תצוגה" וכל מה שנדרש זה להקליק על הקופסא √ לשם הפעלת הכלי. עם ההקלקה, נפתחת עמודה צדדית ובה רואים רק את הכותרות של העבודה—ללא הטקסט.
השימוש בתצוגה זו מאפשר לך:
- לוודא שהעיצוב של הכותרות אכן זהה, הן מבחינת הגופן והן השימוש באותיות גדולות או קטנות באנגלית
- לבדוק שנוח לקורא לעקוב אחר הפיתוח הרעיוני באמצעות הכותרות שנתת
- לחפש מקום בטקסט לפי הכותרת (למשל: האם התייחסת לנקודה חשובה גם בממצאים וגם בדיון?)
- למצוא את מקומך בן רגע, בתוך העבודה הגדולה והמתפרסת שלך (במיוחד מתאים לכותבי עבודת תיזה).
עצות מהחיים בענייני קורות חיים
מאיה, הנותנת עצות בבלוג careertips4geeks עשתה דבר יפה: היא אספה תשובות לשאולותיה בנושא הכנת קו"ח ממספר אנשי השמה. לכל הפחות זהו מדגם כלשהו ולעניות דעתי הוא מייצג את הלך הרוח בין אנשי מקצוע ההשמה.
המסקנות: לכתוב קו"ח תוך מחשבה ותכנון, כאשר העקרון המוביל הוא לכתוב פשוט, מתומצת ונקי לעין.
החידוש: או אולי יותר נכון, ההבהרה, לכלול את כל אותם כישורים וכילים טכנולוגיים בתיאור הנסיון התעסוקתי ולא תחת כותרת נפרדת!
ומה באשר להכנת קו"ח באנגלית?
מכתב נלווה—חובה! אין לפסוח על המכתב בשום אופן! יחד עם זאת, 2-3 שורות מספיקות, בהן תדגישו את התאמתכם לתפקיד ואת רצונכם העז להתקבל דווקא לתפקיד זה.
מצב משפחתי ושירות צבאי—לא נכללים בקו"ח באנגלית. נקודה. הזמן לדון בפרטים אלו הוא בראיון עבודה –בתקווה שנגיע. החוק בארה"ב אוסר הפליה על בסיס מין, גיל, גזע, ודת, ולכן מי שבתפקיד השמה כבר יודע לא לחפש מידע כזה. אז למה להתעקש להוסיף מה שממילא לא נחוץ?
בהצלחה לכל הכותבים!
עלון אלקטרוני – – lingoLee
נובמבר 2009
אנגלית שפה קשה או התרגום עבודה קשה?
כולם מכירים את התופעה של תוכנות תרגום אוטומטיות, את הפולמוס שהם מעוררים, ובודאי לא תתפלאו לדעת שגם לי יש מה לומר בנידון. בשלב זה, אשמור לי את הזכות לחזור ולהביע את דעתי בנושא.
כמובן, אחת הבעיות המרכזיות היא ההתייחסות לקונטקסט, בעיית הסמנטיקה: בחירה נכונה מבין האלטרנטיבות הסמנטיות על פי ההקשר.
אך למה לדבר על מכונה או תוכנה? לאחרונה התפרסמה דוגמא של אנשים (אמנם אנשים קטנים יחסית) שנפלו באותו פח בדיוק בבואם להשתמש במילון דו-לשוני אלקטרוני. אני מתכוונת למאמר בעיתון הארץ.
למכונת תרגום אין גישה לאנשים (יצטרכו אנשים ממש ממש קטנים כדי להטמיע אותם בתוכנה) עם יכולת שיפוט כמו זו שהיו אמורים להפעיל התלמידים. אולי איכות המילון שבו השתמשו הילדים היתה באמת ירודה, ואולי אין באותו מילון סממן שיאפשר למשתמשים להבחין בין הבדלים בין פועל ושם עצם, כמו בטעות שחלה בדוגמא הבאה:
Drivers don't curfew in red light (עוצר= מהסוג שמטילים בשעת חרום).
האם תוכנת תרגום אוטומטית יכולה למלא את הפונקציה של מילון טוב אשר מציין גם הבדלי קונטקסט, כמו בדוגמא של המילה "לספר" (שיער) :
I want you to barber about your experience ?
הדוגמאות משעשעות במיוחד כאשר למרות הטעות הסמנטית, במשפט בכללותו נעשה שימוש נכון במילות יחס ובהטיית הפועל, כמו במשפט
I was born on a seat (מושב= של כסא), שאכן נשמע כמו שורת פתיחה בסרט מז'אנר film noir- .
לגבי The weather was father-in-law (חם= אבא של רעיתי/בעלי), יש להעריך את האורגינליות שבשימוש ב father-in-law כבמילת תואר. כך גם נוכל לתת לתואר ”mother ” את המנוחה המגיעה לה, ואף לקדם את השוויון בין המינים. מעז יצא מתוק! או, בתרגום חופשי:
Every cloud has a silver lining .
רוצים למצוא עוד ביטויים? חפשו תחת English idioms באתר שהוא גם מקור בלתי נדלה ללימוד והוראת השפה האנגלית Using English .
עלון אלקטרוני – – lingoLee
אוקטובר, 2009
אקו"ם או אקי"ם?
מתבלבלים -כמוני- בין אקו"ם ואקי"ם?
אז אתם, כמו כל מי שעוסק בכתיבה, תוכלו להזדהות עם השמחה הגדולה שהציפה אותי כאשר גיליתי שיש אתר בשם kizur.co.il, שהוא המקביל העברי לאתר acronymfinder.com, בו אני נעזרת לעיתים תכופות. בעמוד ה"שאלות הנפוצות" (מתי יקצרו גם את זה?), מצאתי תשובה לשאלה איפה שמים את הגרשיים ב"דוא"ל". התשובה היא שכאשר יש צירוף של שתי מילים, הגרשיים באים לפני האות האחרונה. אם כך, הרי לנו קיצר חדש: "שאנ"פ" – שאלות נפוצות.
התאמה מושלמת
כל העוסקים בעריכה או בכתיבה אקדמית יוכלו להיעזר בתוכנה הבאה: refruns.com. אמנם הסתבר לי שבאוניברסיטאות זרות הפונקציה מוכרת, אם כי ע"פ רוב, המוסד האקדמי רכש עבור חוקריו רישיון להשתמש בשירות. באתר הנ"ל, השימוש כעת מותר למשתמשים פרטיים וניתן בחינם.
במה מדובר? בדיקת התאמה בין הרשימה הביבליוגרפית והאזכור בגוף המאמר. יש להזין את המאמר כולו ובכלל זה הרשימה הביבליוגרפית, והתוכנה מבצעת בדיקה ומראה כל סטייה מההתאמה המושלמת, ואף מפרטת אם יש שוני בין הרשימה והאזכור מבחינת האיות, או שנת הפרסום של המאמר המצוטט. אני ביצעתי ניסוי קטן ומוצלח עם טקסט באנגלית, אך נראה שהאתר תומך גם בטקסטים בעברית. בפעם הבאה שאקבל פניה לעריכת מאמר, בוודאי אבקש את רשות הכותב להשתמש בתוכנה זו.